במשפט, ריקוד מרגרה הוא תנועה מסודרת של שותפים סביב התוף במפגש חברתי כמו חתונות או הלוויות. פרשנויות שונות ניתנו לריקוד מרגרה. בקהילות מסוימות, לא רוקדים את זה לפני גיל 12, שזה תמיד נעשה על משטח עגול - למה? בגלל הסמליות של המעגליות - ובגלל שהיא נתפסת כתוכן למתבגרים בלבד. נערות ליווי בקריות

אחרים מרגישים שאם לא תרקוד, לא תקבל אוכל לארוחת ערב. בהלוויות בשבט אחד של אמזונס מתארכים טקסי הלוויה על ידי ריקוד מתומן ולאחר מכן ריקוד בזוגות. וכך המסיבות הקטנות נמשכות הרבה אחרי חצות אל שעות הבוקר שלפני עלות השחר, לפעמים אפילו גולשות לבקרי ראשון...

הטקס התחיל כדרך מעשית לבדר צ'יפים משבטים אחרים שהשתתפו בחתונותיהם, כי אסור לדבר בזמן שהם נכחו. כיום מטרתו העיקרית הפכה לשיתוף חדשות טובות עם קרובי משפחה ואחריה חלוקה מחדש של הנרי בין החוגגים לפי דורות;

ניתן לתרגם את ריקוד המרגרה לסוג של פזמון מחורז או שיר ילדים.

המרגרה, שמוכנות להראות את עצמן באירועים מיוחדים בלבד, הן ציפורים עם שם שבאנגלית עשוי להיות מתורגם כ'מרתיע', ונראה שתפקידן אינו ודאי. הם עשויים לשיר ולרקוד לילדים בעונת האביב במדינות רבות במזרח סלאביות, ולבחור לטרף את המפחידים והרודפים של המין האנושי, במיוחד מכשפות. כך הפסוק: נערות ליווי

״מרגריטה טקה אז טקלה

Kto-to tyepluti semelya';

או שוב: 'Margarita respat septet: «Zaporozhets»» - שני אלה הם ביטויים פתגמיים הדומים ל"ילדות שנייה".

ריקוד מרגריטה הוא לעתים קרובות גם המחשה של פולחן אבות בקהילות של אנשים אירו-אסייתיים, לפיו תלבושות בשילוב עם פזמונים מסמלים אבות קדמונים המזכירים את זיכרונותיהם בזמן ביצוע טקסים או זכירת מילים שבהן השתמשו כאשר

זהו שילוב של ריקוד מודרני וקלאסי.

מרגרה דאנס נולדה מהמגוון הרחב של ריקודים מערביים, ביניהם מחול מודרני, בלט קלאסי ואודיסי שעורבבו יחדיו. ההתמקדות הטהורה בצורה עונה על הדרישה של אישיות על ריקוד מרגרה.